יש דברים שיותר קל לי “להגיד” במגע ודברים שהמילים צרות מלהכיל. רגשות עזים טובים או רעים מחשבות עצמתיות או אובססיביות וכו’. כל פעם מחדש אני מרגישה אסירת תודה על היכולת לומר את דברי שלא במילים, אלא באופן עמוק הרבה יותר. הרי איך אפשר להרגיע חרדה שמתגנבת לגוף, חומקת פנימה כמו ענן קר שעוטף את הלב וגורם ללסתות להתהדק ולבטן פשוט להתהפך? אותה חרדה שגורמת למחשבות לרוץ הלוך ושוב ללא שליטה בתסריטים מזעזעים?? אלפי מילים מרגיעות שתגידו ללא הרף “זה רק בדמיון שלך” לא ישוו למגע יד תקיף ומלא בבטן או בעורף ללחיצות הגונות בכתפיים שמכריחות את החרדה להתפוגג תוך כדי שהנשימה חוזרת וממלאת את הריאות, כמו במגע של קסם. פוף…. פשוט מחושך לאור.